ילדים

רוני התלהבה מאלסקה. לא יודע למה. אולי כי זה נשמע לה רחוק ואקזוטי. לא בטוח שהיא יודעת מה היא תראה שם. בכל מקרה היא מאד רוצה. ת'כלס אמרנו לה שאולי ניסע ואולי ואולי. לא רצינו לבלבל אותה עם חופשת הסקי שהיא נמצאת בה עכשיו עם סבא וסבתא. גם זה לכבוד שנת הבת מצווה. 

כשהיא תחזור נטפטף לה שזה כבר באמת קורה. זה לא אולי.

תום קצת לא מפוענח. אמרנו לו דובים הוא קצת נבהל. אמרנו לו לוויתנים וזה התקבל קצת יותר בשמחה. אמרנו לו שידע שנחשים אין בכלל באלסקה. אין תגובה.

אחר כך החלפתי אסטרטגיה. הראיתי לו תמונות של הקראוון. אמרתי לו בית על אוטו. התלהב, חבל על הזמן.

נראה מה יהיה. כמו שאמרתי – לא מפוענח. אוהב לטוס אבל 22 שעות באוויר לקפיץ כמו תום….הממממ.

בית על אוטו

הזמנות ראשונות

אם כבר השוונג של תכנון מוקדם אז עד הסוף. הטיול באלסקה מורכב מהרבה טבע והרבה אטרקציות תיירותיות יקרות. באוגוסט, נכתב בכל מקום, הכל יחסית עמוס ומוזמן מראש. אם ככה, חייבים להתארגן לכל הפעילויות ויפה שעה אחת קודם.

אם כבר יושבים על המסלול ומגיעים לרמת פירוט יומית, אפשר כבר לשבץ פנימה את האטרקציות. לאט לאט נגלגל את כל ההזמנות הנדרשות. אני אוהב להגיע במינימום דאגות ולהתעסק כמה שיותר בטיול עצמו ולא בארגונים שמסביב. בשביל זה יש לי את שבעת החודשים הקרובים.

אז קראוון כבר הזמנו – מבין שלושת הסוכנים המקומיים (מוטורהום, ראלי קראוונים, בנדנה) בבנדנה קיבלנו את ההצעה הכי אטרקטיבית אם כי יש לציין שהמחירים מאד מאד דומים. הבדלים של עשרות דולרים אולי. שווה לבדוק גם הצעות מארה"ב ישירות. במיוחד קיבלנו המלצה על החברה הפועלת באלסקה. כשמשווים במחיר כדאי לשים לב שבהזמנה מחברה אמריקאית החבילה תהיה אולי קצת שונה מבחינת ההרכב.

בנושא האטרקציות ההמלצה הגורפת היא לרכוש ספר קופונים כמו למשל ה-TourSaver. כן, זה בהחלט צרכנות אובססיבית אבל בטיול הזה הולכים לעשות כמה פעילויות מאד יקרות והספר הזה פשוט מציע 1+1 על כל פעילות המופיעה בו. אפשר לתכנן את כל הפעילויות סביב הספר ולחסוך מאות רבות של דולרים. כמאמר המשפט "אם כבר נסענו כל כך רחוק לא נעשה את זה…וגם את זה…"

האטרקצייה העיקרית המסתמנת היא טיסה מגרדת מקינלי. שעה של מעוף במטוס קטן אל הנופים של ההר הגבוה בארה"ב.
אי לכך התחלנו לטפל בה ראשונה. החברה היחידה שאינה מגבילה את גיל הטסים וגם מופיעה בספר היא K2. כדאי לשים לב שהשימוש בקופון מתוך הספר מוגבל בחברה הזאת לשתי טיסות בלבד ביום (אלה שיוצאות 8:30 ו-10:30) ובכל מקרה הם יעלו לטיסה רק בעלי קופון אחד. בקיץ תאריכי הקופונים מתמלאים במהרה. זה לפחות מה שהם אומרים שם ואני לא רואה סיבה לא להאמין להם. הם מאד אדיבים וידידותיים בחלופת האימיילים. נקווה רק למזג אוויר טוב בטיסה. הכל תלוי בזה. בגלל המגבלה אנחנו מתפצלים לשניים וכל פעם אחד מאיתנו ישאר עם גל המקורקע.
דרך אגב – K2 יחגגו השנה 49 שנים של טיסה בסביבות המקינלי. אם גם לכם ימלאו השנה 49 הם יפנקו אתכם בהנחה יפה על הטיסה.

מה עוד בתכנון? הפלגות לצפייה בקרחונים וחיות מ-Seward בחצי האי הקינאי ו-Valdez. ראפטינג על נהר הקינאי, מכרה זהב, מעינות חמים, מוזיאון קרח ועוד כהנה וכהנה. לא נרד כאן לקטנות.

מקורות

בשלב הראשון אני מעדיף להתמקד במקורות מקומיים, דוברי עברית. יש לי תמיד תחושה שמטיילים ישראלים משקפים יותר את מה שמטיילים ישראלים אחרים צריכים.

את אלסקה מזכירים תמיד כמדינה ענקית, הגדולה בארה"ב, פי כמה כמה מישראל הקטנה. מהר מאד מבינים שזה לא רלבנטי. רובה של המדינה הענקית הזאת לא נגיש ובסופו של דבר האפשרויות לטיול מאד פשוטות ומאד ברורות.יש מסלול קלאסי שיתאים יותר כנראה לסולידיים כמונו, עם ילדים, חלקם עוללים. יש אלטרנטיבה הרפתקנית יותר, פראית, שלוקחת אותך בתוואי פחות שגרתי בצורות קצת יוצאות דופן. עם כל המשיכה העזה לפראי החלטנו להתמקד במסלול הסולידי. גל יהיה בן 10 חודשים ותום ורוני, אמנם לא מפונקים וקשים ואוהבים את הרפתקאות הטיול, אבל לא צריך להעמיס עליהם יותר מדי.

ועם כל זה, אלסקה היא לא אירופה. זה יעד קשה, רחוק ויקר מאד מבחינת מהלך הטיול. יש כנראה לא מעט ישראלים שהיו שם אבל אפשר לראות שמקורות המידע המצומצמים מעידים על כך שלא מדובר ביעד מאד פופולרי. ככה שזה מאד התאים לי. מצד אחד אמריקה, מצד שני בכל זאת מקום מיוחד ועדין יוצא דופן.

המקור העיקרי שעולה בחיפוש ראשוני הוא הבלוג המדהים של דוד פרנקל. הטיול שלהם לאלסקה נתן לי את המסגרת והבסיס לתכנון. מעבר לאלסקה עצמה, הבן אדם אנציקלופדיה לנושא טיול בקראוונים ואפשר ללמוד אין סוף דברים מכל דבר שנכתב שם. הוא גם עונה בפירוט ובסבלנות לכל שאלה. נפלא. הצ'ק ליסט שלו לבדיקת קראוון בעת קבלה מעורר השתאות וללא ספק פריט חובה.

מעבר לזה אין עוד הרבה תיעוד של טיולים מלאים או בלוגים בעברית. מצאתי את אלה:

• סיפור הטיול של יערה תורן שכנע אותי שאפשר גם לצאת לקצה העולם עם גל ואפשר ללכת על זה
• כתבה נחמדה בשלושה חלקים של משפחת אשכנזי
• היתה גם הכתבה המשונה הזאת, מצומצמת ולא ממש מספקת אינפורמציה מועילה. היא היתה חסרת משמעות לולא הובילה בסופו של דבר לאנקדוטה המשעשת שבכתבה הבאה – זווית מבט הפוכה על הנסיעה לאלסקה. מזל שניתקלנו בה אחרי שכבר הזמנו את הטיסות ובכל מקרה אפשר לראות שם מהתגובות שהמוני בית ישראל כנראה כבר ביקרו באלסקה (ורובם חושבים אחרת)

לכל זה נלווה הספר החביב של נטע דגני שמסייע להשלים את התמונה. דרך אגב, רכשתי אותו ב"למטייל" מודיעין. לאחר שבמקרה ציינתי שבאתר של נטע דגני אפשר לרכוש אותו ב-20% הנחה לא היססו שם להשוות את המחיר. כדאי. באתר שלה יש קישורים לכמה כתבות שלה על אלסקה. הרוב כנראה זה מידע שמופיע בספר בכל מקרה.

על שולחן השרטוטים

מהרגע שאמרנו אלסקה אני חי ונושם אלסקה. כמו שחקן תיאטרון שלומד תפקיד אני נכנס לתוך התכנון בצורה מאסיבית.

הלימוד הוא מדוקדק, חורך את האינטרנט ויחד עם זה צריך לתמרן את הכל בין שעות העבודה הארוכות.

מה שנתן אצלי את הדחיפה המשמעותית להחלטה היה התחברות של טיסה ספציפית שעלתה ב-Expedia עם תאריכים טובים בקיץ ומחיר הגיוני. יולי-אוגוסט הם שיא העונה באלסקה אבל העונה שם כל כך מצומצמת מבחינת אפשרות הביקור שאין ברירה אלא ליסוע בשיאה.

חרשתי אתרי טיסות ימים על ימים בתקוה למצוא משהו אידיאלי. ניסיתי לחתוך מכל הכיוונים כל מני יעדים ותחנות אבל התמונה נשארה די קבועה. טיסה אחת במחיר סביר עם 2 חניות ביניים יחסית קצרות. אלסקה נורא רחוקה ואנחנו הולכים לבלות יום שלם בטיסות בכל כיוון. ליתר דיוק כ-22 שעות ברוטו. וזה עוד טוב.

שבועיים עברו מההזמנה ולצורכי מחקר לא פורמלי וסיפוק סקרנות אני ממשיך לבדוק את הנושא. רצף הטיסות שהזמנתי כבר לא קיים והמחיר הממוצע לכרטיס עלה כבר ב-200$.

הזמן הוא הכל כאן ולתכנן כל כך מוקדם זה מאד כיף.

התעוררות

לפני שנה חלמנו.

התחלנו לדבר על שנת הבת מצווה של רוני וישר החלטנו על טיול גדול של חודש באמריקה. בת מצווה זה דבר די מעיק (למרות שרוני לא חושבת ככה) אבל זה תירוץ נהדר לעשות טיול יוצא דופן בחו"ל, מה שבדרך כלל קשה להרשות לעצמנו בהיקפים ה"גרנדיוזיים" שהתחלנו להריץ במחשבות – ניו יורק, אורלנדו, פארקים במערב וכמובן ילוסטון שמאז טיולנו (שלי ושל חדוה טרום הנישואין) ב-1997 נשאר עמוק בתוך הלב.

המסגרת עליה חשבנו היתה חודש ימים. אחרי שהבנו שבקיץ חם במערב ואורלנדו וגם מאד עמוס היעד נקבע על סתו 2011. לפני הבת מצווה – כי כבר נורא בא לנו ליסוע ולא התחשק לחכות עוד שנה. אז קבענו.

ואז חדוה נכנסה להריון. ברגע שההריון המפתיע הזה הסתבר כתקין הכל נגנז. דיברנו על דחייה של שנה אבל "יו נואו"….יש עוד מכשולים בדרך.

גל נולד בספטמבר 2011. לאט לאט נוצרה שיגרה חדשה ובתחילת דצמבר התחלנו לחלום שוב.

עכשיו כבר קיבלתי רגליים קרות וארבעה שבועות להיעדרות נראו לי קצת מוגזמים. אז ירדנו לשלושה. ופתאום כל התוכניות הקודמות לא השתלבו בתקופה שכזאת, והכל נראה לי קצת משעמם וקצת חוזר על דברים ומקומות שהיינו בהם (אנחנו, ההורים). כי בכל זאת זה אמנם טיול בת מצווה אבל צריך לשלב את החלומות של כולם. החלומות שלי זה להיות במקומות שלא הייתי.

אז ניסיתי להתפרע והתחלתי לזרוק דברים – מקוסטה ריקה, דרום אמריקה וחזרה למערב ארה"ב. גם איסלנד צצה פתאום כאופצייה מרעננת. קראנו כל מני בלוגים.

והופ…סגרנו על אלסקה. ערב בהיר אחד חתכנו והזמנו כרטיסי טיסה. אחר כך קראוון. זה היה כל הזמן חלק מהעניין ואין כמו אלסקה לקראוון. זה מפחיד, יקר, גרנדיוזי, רחוק, אבל אנחנו יוצאים לשם. אוגוסט 2012.

יש עוד קצת יותר מ-7 חודשים ותמונות בינתיים – רק מהאינטרנט. אבל למה לא?….שנשטוף את העיניים.

המקינלי. אחד הסמלים הגדולים של אלסקה. ההר הגבוה בצפון אמריקה. לפיסגה לא נגיע אבל קרוב אליה מאד (יחסית), דווקא כן.