סיפור קטוע

פורסם: 17/02/2012 ב-הרפתקאות
תגים: , ,

רכשתי את החוברת של נשיונל ג'אוגרפיק על אלסקה שיצאה בשנת 2000. האמת, קצת מאכזב. התמונות שיגעון כרגיל אבל הטקסטים קצת יבשושיים. חוץ מסיפור אחד. הסיפור על Ed Hommer.

אד הומר הרגיש שהוא מחזיק את העולם בביצים (טוב, באנגלית כתוב בזנב, אבל אני המתרגם אז תיסלחו לי). הוא היה בן 26, מועסק כטייס בחברת תעופה קטנה לטיסות תיירות באלסקה. חברה שנוהלה ע"י איזה טייס אגדי. זה ג'וב שמכונה Bush pilot. טיסות במטוסים קטנים לחורים הנידחים של אלסקה כתחבורה או כטיסות חוויה. היתה לו אישה וגם תינוק בדרך. הכל נראה נפלא

הר מקינלי, ההר הגבוה באמריקה, הוא יעד מאד פופולרי לטיסות תיירות באלסקה. גם אנחנו בקיץ כבר מתוכננים בדיוק על טיסה כזאת שיוצאת מאותה נקודה בדיוק: Talkeetna. ב-1981 אד הומר יצא לטיסה שגרתית שכזאת כשעל מטוסו 3 נוסעים נוספים, אחד מהם גיסו. משב רוח אדיר לא צפוי הטיח את המטוס לאדמה. רגע הם היו באוויר וברגע הבא הומר מצא עצמו בין שברי המטוס כשהמפתח שלו נמצא אצלו ביד. נוסע אחד זרוק ליד הזנב, פצוע, גיסו גם הוא פצוע קשה. הוא עוד דיבר איתו אבל אחר כך מת בזרועותיו.

המצב לא היה מזהיר. המטוס היה תקוע בצורה רעועה על הר כשבחוץ מנשבות רוחות של 160 קמ"ש. טמפרטורה אפקטיבית 100 מעלות פרנהייט מתחת לאפס. ללא אספקה או סיוע או ציוד מתאים לשהיה בקור הסיכויים לשרוד נראו, לא משהו. יום למחרת מסוק הצליח להגיע לאזור וחג מעליהם. הוא ממש הצליח להתקרב והם ראו את הטייס מנופף להם. הבעייה היתה שהם ניתקעו על צלע הר תלולה שלא איפשרה נחיתה בשום מצב. הריחוף באוויר בקירבתם היה כמעט בלתי אפשרי ברוחות שנשבו שם. בסוף הם עזבו. אד חשב שהם יחזרו. הוא טעה. הסופה שהחלה, נשבה במשך 5 ימים רצופים מקרקעת את כל הטיסות באזור ומכסה את הפיסגה שלהם בשלג עמוק.

הומר במשימה חינוכית בבתי ספר מספר את סיפורו

נראה היה שהמצב לא יכול להידרדר, אבל משב רוח עצום תפש את שבר המטוס יחד עם הניצולים בתוכו והחל להעיף אותו לכיוון צוק בעל גובה של כ-300 מטר שמעבר לו היה רק תהום של "כלום". איכשהו כנף, המטוס נאחזה בשלג העמוק והוא פשוט עצר על סף התהום. זה היה יותר מדי לפצוע שנותר – ונפטר בעקבות ההתפתחות הזאת. במהלך ההיסחפות המגפיים של אד הומר ניתקו ממנו והועפו. הוא איבד אותם ורגליו החלו לקפוא. התייבשות והיפותרמיה הביאו אותם להזיות. לאחר חמישה ימים היה נראה ששעות בלבד מפרידות בינם לבין המוות. הומר זחל החוצה מהמטוס כדי להתיישב ולמצוא נוף מתאים לסיים בו את חייו. הוא ראה דמויות בשלג, משוכנע שזו עוד אחת מההזיות שלו. רק כשהם ממש אחזו בו הוא הבין שזה אמיתי. קבוצה של מטפסים מקומיים חירפו את נפשם ויצאו בסערה כדי לנסות להציל אותם. לא סתם הם קראו לעצמם המאנייקים של ההרים (Mountain Maniacs).

לא רק המטוס התרסק באותו אירוע, גם חייו של אד הומר. הוא אמנם ניצל, אבל ללא מגפיים התוצאה היתה הרסנית – הוא איבד את שתי רגליו מעל הקרסול. מה נישאר לו? לא הרבה. בלי רגלים הוא לא יכול היה עוד לטוס והמסלול לטיפה המרה היה מהיר וקלאסי. כשהגיע לתחתית המדרגה היה לו ברור שרק טיפוס לפיסגת המקינלי שהרס אותו יכול גם לשקם אותו.

אד הומר כובש את המקינלי

1000 איש מנסים לטפס על המקינלי מדי שנה. חצי בערך מצליחים. אלה שנכשלים, נכשלים לרוב בגלל מזג האוויר. התנאים יכולים להיות קיצוניים ולהשתנות במהירות. רוחות של מאות קמ"ש וטמפרטורות של עשרות מעלות מתחת לאפס. משנת 1932 88 איש איבדו את חייהם בניסיון לטפס לפיסגה.

"אנשים חשבו שאני מגיע למות על ההר" מספר אד הומר, "אבל אני בעצם חזרתי להר כדי למצוא איך לחיות את חיי מחדש". הוא חיפש לסגור מעגל.

כך מצא את עצמו, באמצע מאי שנת 1998 בדרך לכיבוש שתי פסגות. זו של המקינלי, הגבוהה באמריקה – 6194 מטר, והגבוהה יותר, האישית – פיסגה מורכבת מרגשות אשם, פחד, ספק והרבה זיכרונות קשים. הומר הצטייד בפרוטזות מיוחדות ושלושה מטפסים נוספים. בשלושת רבעי הדרך לפיסגה הם נחסמו ע"י סערה ונאלצו לחזור לבסוף, לא לפני ביקור באתר ההתרסקות וטקס זיכרון קצר במקום.

שנה אחרי הוא חזר. שוב ניתקע במזג אוויר סוער. 5 ימים נימשכה הסערה כשהם מתחפרים 1000 מטר נמוך מהפיסגה. ביום השישי הוא הוציא את הראש מהאוהל והכל היה שקט ובהיר. ברגע זה ניתן האות ובסופו, ב-3 ליוני 1999 בשעה 7 בערב הומר היה לאדם הראשון בעל שתי רגליים קטועות שהעפיל לפיסגת המקינלי. על הפיסגה, מה שהתחיל כמסע אישי, הפך בשבילו בעצם למסע חינוכי המציין שגם אדם בעל תקלה פיזית שכזאת, קטוע שתי רגליים, יכול לעשות את זה.

Ed Hommer

מכאן התוכניות היו לכבוש את האברסט בשנת 2001 ולהיות שוב, קטוע שתי הרגליים הראשון המטפס על ההר הגבוה בעולם. הכתבה מסתיימת כאן. סיפור קטוע. כמובן שמייד יצאתי למסע בגוגל כדי לראות איך הסתדרו העניינים.

מסתבר שהניסיון הראשון לטיפוס על האברסט נכשל. הומר הכין משלחת נוספת לשנת 2003. לרוע המזל במהלך האימונים לטיפוס, על הר Rainier שבוושינגטון הוא נהרג מנפילת סלע. את הבכורה בטיפוס על האברסט לקטוע שתי גפיים כבש Nawang Sherpa הנפאלי, שעשה זאת בניסיון הראשון שלו. הוא בכלל היה אמור להצטרף לאד הומר שהזמין אותו לסיבוב השני שלו ובכל מקרה עשה זאת באמצעות שתי פרוטזות היי טק שניתרמו לו ע"י עמותה אותה הקים אד הומר בשנות ה-90 The High Exposure Foundation.

הומר וחברים - הצוות שפיתח עבורו את הפרוטזות המיוחדות לטיפוס ועושה זאת גם עבור אחרים

Nawang Sherpa שכבש את האברסט באימון במינסוטה עם הפרוטזות המיוחדות שלו

הומר גם הספיק לכתוב ספר על הפסגות שלו:

תגובות
  1. גילי פליישמן הגיב:

    קודם כל בהצלחה ותודה על הבלוג,
    אשמח ליצור איתך קשר לגבי אלסקה ואני לא רואה את המייל שלך – אולי תוכל להשיב למייל שלי: giligel@gmail.com

    תודה!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s