אפילוג במקום פרולוג

פורסם: 16/09/2012 ב-טיול באלסקה
תגים:

בעלייה למטוס שהחזיר אותנו מאנקורג' לסיאטל עברתי על כותרות המקומון האלסקי:

הראשית הכילה הודעה דרמטית על תחילת עבודות להגדלת מספר מקומות החניה בראש השביל (trail head) העמוס ביותר באזור אנקורג'. גם אחרי ההרחבה עדין יחסרו שם מקומות חנייה נוכח הביקוש העצום.

כותרת משנית אך לא פחות חשובה סיפרה על 20 לוויתני בלוגה שנילכדו במפרץ הצר ליד אנקורג', ה-Turnagain Arm, עם בוא השפל. הלוויתנים הנמצאים בסכנת הכחדה ניתקעו במים הרדודים ללא יכולת לשחות. הידיעה הסתיימה באנחת רווחה שנבעה מהעובדה שהלוויתנים הלבנים המדהימים האלה שרדו עד בוא הגאות והצליחו לחזור לים הפתוח ללא ניפגעים לכוחותינו.

ג'ון, בחור צעיר, חייכן ואדיב מקליפורניה, חי כבר 3 שנים באנקורג'. הוא נהג השאטל שלקח אותנו מחברת השכרת הקראוונים לשדה התעופה. שאלתי אותו את השאלה הבנאלית, שלי עצמי יש הרבה תשובות עליה, "מה הביא אותך לאלסקה?". התשובה הפשוטה שלו היא כנראה הטובה ביותר שאפשר לנסח בשתי מילים: "The Outdoors", הוא אמר, וכל מילה נוספת מיותרת.

הוספתי ושאלתי אותו אם אנקורג' מייצגת משהו אמיתי מאלסקה וגם את התשובה לשאלה הזאת ידעתי, "לא ממש". "אז למה לגור כאן?" – "כי היא נותנת את הגישה הנוחה ביותר לאלסקה האמיתית".

האם זאת התאהבות חולפת שתתמוסס בשיגרה היומיומית אליה חזרנו? יכול להיות, אבל בינתיים אלסקה נוצקה אצלינו עמוק בלב. היא היתה כל מה שציפינו ממנה והרבה יותר. בשלושה שבועות תרנו אותה עד כמה שיכולנו. למדנו אינסוף דברים חדשים, שוחחנו עם תיירים ומקומיים, לא הפסקנו להתבונן ולספוג. כל מה שניבנה בחודשים ארוכים של תכנון וחלומות התפוצץ לניצוצות של מציאות נהדרת. זו היתה באמת חוויה של משפחתיות, טבע, בעלי חיים, תרבות וחופש. פסק זמן מהחיים. התאהבנו.

Turnagain arm. חלום של מקום. אבל כל אלסקה היא כזאת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s