על ההתרגשות של הנחיתה ואחריה כבר כתבתי. עוד כמה מילים לסיכום המלון. Ramada Downtown באנקורג' הוא אחלה מלון. הזמנו גם אותו המון זמן מראש ככה שהמחיר היה מאד סביר ובהחלט קיבלנו תמורה לכספנו. צוות אדיב שכיוון אותנו למקומות שחיפשנו, השאטל חינם יוצא גם באמצע הלילה אל השדה ובזמן (כולם נותנים את זה אבל עליהם אני יכול להעיד). המלון לא מאד קרוב לשדה התעופה אבל התנועה באנקורג' נוחה למדי, למרות שיש בה רגעים עמוסים. היתרון הגדול שלו הוא הקירבה למרכז העיר – ביום האחרון בו היינו נטולי רכב היה נוח מאד לתור את מרכז אנקורג' ברגל בלי בעייה. יש בסביבה גם קניון 5th Avenue Mall (ה-Apple Store יושב שם וגם חנות של AT&T לרכישת סים מקומי). את עיקר הקניות כדאי יותר לעשות במרכזי הקניות הגדולים הפזורים לאורך ה-Seward Highway ולשם כך נידרש רכב.
לאחר לילה של שינה טרופה וארוחת בוקר משובחת להדהים יצאנו במונית עמוסה עם כל מטלטלינו הרבים ל-Great Alaskan Holidays. מה שהם קוראים ה"איפוס", ניקבע לנו ל-10:30.
לא כל כך הרבה ציוד. עוד היה מקום למלא מלמעלה
האיפוס כולל צפייה בסרט של כחצי שעה שנותן תמונה מלאה על תיפעול הקראוון. אפשר לומר שבסיום הסרט רצינו רק לברר איפה חותמים וויתור כי את הסרט אפשר לסכם במילה אחת: "Damage". הסרט מציג את שלל האפשרויות לגרום נזק לקראוון (ויש הרבה כאלה) מכל זווית אפשרית ומזהיר את הצופה מפניהן חזור והזהר. על כל נזק, מאיימים הקריינים הרהוטים, תשלמו! אלא אם כמובן תרכשו את ההרחבה המורחבת לביטוח שתחסוך מכם את ההשתתפות העצמית המנופחת (1500$). היות אנחנו מצויידים בשני גורמי נזק פוטנציאליים אדירים (בן 10 חודשים, לועס הכל ובן 7 אנרגטי במיוחד שבועט תדיר לכל עבר) מצב היה בהחלט מדאיג.
מעבר לזה, כמות הפרטים המוצגים בפניכם בסרט היא עצומה. למי שזו לא הפעם הראשונה בקראוון צפוי עומס מידע אדיר להתמודד עימו. אנחנו גילינו במהרה שחצי ממה שהוצג בסרט נישכח. למזלנו, כל אחד שכח חצי אחר כך שיחד התמונה היתה עדין שלמה. למשל – אני זכרתי איך מרוקנים את הביוב, אבל לא זכרתי איפה אמור להימצא הצינור שמרוקנים איתו את הביוב. את זה דווקא חדוה זכרה, אבל היא לא ממש ידעה מה עושים עם הצינור הכחול (ובמהרה גם המסריח) הזה.
הרגעים האחרונים של סדר וניקיון בקראוון עד ההחזרה
מיד לאחר מכן עברנו לקבלת הקראוון. הצטיידנו מבעוד מועד ברשימה המפורטת של דוד פרנקל, המאלצת אתכם לעבור על כל פיפס בקראוון ולוודא את תקינותו. החברה מבחינתה עשתה את שלה עם הסרט וזורקים אתכם ישר למים הקרים של הקראוון. כל מידע נוסף שתירצו תצטרכו לשאול בצורה ספציפית. הבחורה הצעירה שזימנו לתחקיר מקיף על כל מה ששכחנו היתה מאד נחמדה אבל הסתבר שבשאלות הקשות יש לה מנטרה שאומרת משהו כמו "לא תידרכו אותי על הדבר הזה אז אני לא יודעת לענות"…היות ורוב השאלות שלנו היו קשות, היא נאלצה לזמן את ה-Tech guy שיפתור את החידות המורכבות כמו "איך לעזאזל מדליקים את התנור?" או "למה לא יוצאים מים מידית הטוש במקלחת?".
אחרי כמה שעות מתישות של בדיקות מצד אחד וחפירות מצד שני ("יאללה אבא בוא ניסע כבר"), יצאנו לדרך. מה אומר, הנהיגה הראשונה במפלצת הזאת, קראוון של 27 פיט, קצת מאיימת. הכלי זז בכבדות, התמרונים קשים, הברקסים לא משהו (ההמלצה היא לשמור מרחק פי 3 ממה שאתם רגילים) וברברס אתם חייבים תמיד הכוונה מאחור כי הראות בעייתית. אחרי נסיעה איטית שלוותה בכמה וכמה דפיקות לב מואצות ונימשכה…כמה מאות מטרים, הגענו לוול מארט להצטיידות.
הבית שלנו ל-3 השבועות הבאים.
המסע לצפון הרחוק 