סירנות

פורסם: 11/02/2014 ב-ריצה

הגוף הוא מכונה מדהימה. בהתחלה הוא לא יענה כמעט כשתצאו לרוץ אפילו 2-3 ק"מ. הכל ירגיש כבד, כל צעד לקראת סיום יהיה מאמץ כמעט בלתי אפשרי וכאבי השרירים של היום שאחרי יקשו מאד על ההליכה.

ובכל זאת, באמצעות התמדה והעלאת מרחק הריצה בצורה הדרגתית, לפי תוכנית אימונים, אנחנו מסוגלים להביא את עצמנו לסיים ריצות של עשרות קילומטרים. באמצעות הטמעה של קילומטראז' הולך ועולה הגוף מסתגל ומרחקים חדשים הופכים לטבע שני.

יחד עם זה, אחרי עשרות, אולי מאות אימוני בוקר מוקדמים, מסתבר שמדובר במכונה אבל גם בחתיכת טמבל. יש דבר אחד שהגוף לא מצליח ללמוד בשום אופן: השכמה מוקדמת. לא חשוב כמה שעות שינה צברתם בלילה. ברגע שהשעון המעורר משמיע את קולו בחשיכה מוחלטת, הגוף הטמבל תמיד מתמרד. הגוף ער, העיניים אפילו עוד לא ניפקחו ומסכת השיכנועים להישאר כבר מתחילה. אין קשה כמאבק עצמי. הרי זה אתה עצמך שם, שמכיר אותך טוב יותר מכל אחד אחר. יודע איזה שטיקים מפתים אותך בקלות. אתה עצמך היחיד שבאמת קורא את הראש שלך ומכיר כל תחמון עצמי. מציג לך שלל טענות שאין משכנעות מהן: "הרי יש את הכאב הקטן הזה ברגל, עדיף לתת לו לנוח עוד יום. הגשם שבטח יורד, יגרום לך לחלות, ככה תיאלץ להפסיד הרבה יותר ריצות. בכלל, איך אפשר למצוא תחליף לפוך המתוק והמחמם הזה."

ואתה יוצא לקרב. אין לך ברירה. אתה מעלה מהאוב את ההרגשה המתוקה של סיום ריצה, את זרם האנדורפינים שממלא את הגוף בחיות, את תחושת הניקיון בראש, את השלווה שמגיעה אחרי כ-10 ק"מ ואת מופעי הזריחה הצבעוניים, שאין אחד מהם דומה לשני. אלה רק זיכרונות קרים, כי הטמבל מדכא את כל הסנסורים, מדחיק את כל התחושות האמיתיות שנוצרות בתוך כל הזיכרונות האלה. אבל, אתה יודע שאלה זיכרונות אמיתיים, שהפיצוי בוא יבוא והתחושות ישתחזרו ברגע שתתחיל את המהלך, תושיט רגל מחוץ למיטה ואז עוד אחת ותדע שניצחת.

וברגע שהמוטיבציה הפנימית גוברת והמהלך מתחיל, האני המדכא נעלם באחת, מבין שהובס, יודע שחבל לבזבז עוד אנרגיות בקרב הזה ועדיף לחכות לפעם הבאה, כשהכל מתחיל מחדש. או אז, הגוף כבר זורם אוטומטית לתהליך ההכנה, לבוש, אכילה, בדרך לעוד ריצת בוקר שמתחילה בחושך ונגמרת באור גדול, חיצוני ופנימי.

סקוט ג'ורק (Scott Jurek) הוא אחד מגיבורי הספר הידוע Born To Run. הוא בולט משיכמו ומעלה מעל שאר דמויות הספר ומעורר הרבה סקרנות ועניין. בחיפוש אחרי ספרי ריצה ניתקלתי בסיפרו Eat and Run. הזמנתי אותו מ-Book Depository (מומלץ בחום – משלוח חינם לכל העולם). כשרכשתי את הספר הייתי יותר ממוקד ברצון ללמוד על האדם והאתלט. לא חשבתי על נושא האוכל שמהווה גורם מאד משמעותי אצל ג'ורק. הספר כולו, כחבילה אחת; הביוגרפיה, יחד עם נושא האוכל הטבעוני, הוא לא פחות מאשר פנטסטי. מרתק לעקוב אחרי ההיווצרות של האצן, המטרות והשגתן וגם המכשולים והמשברים הלא פשוטים שעומדים בדרך במיוחד עם חלוף השנים וההתבגרות. חוץ מזה, אם אתם אוהבים להכין את האוכל שלכם ובמיוחד מחפשים "אוכל ריצה" ללפני, אחרי וסתם כשרעבים – יש כמה וכמה מתכונים נחמדים בספר, עתירי אבות המזון הנכונים לריצות ארוכות.

eatrun

לאכול, טבעוני, ולרוץ, רחוק ומהר

יש בספר הרבה פיסקאות ששוות ציטוט, אולי יצא לי להביא חלק בהמשך. אחת, מתארת בדיוק רב את המשבר המתואר למעלה. לכן גם מאד הזדהיתי איתה. הוא מתאר השכמה טיפוסית בתחילת מערכת האימונים שלו לכיבוש ה-Western States 100. מה שהוא תיכנן לעצמו זה אימון בוקר של טיפוס משולש לפיסגה מושלגת שגם הדרך אליה מבטיחה ריצה בשלג עמוק, עד הקרסוליים לפחות. מוטו מרכזי שלו בחיים שחוזר על עצמו כל הזמן הוא "Sometimes you just do things". מסר שנולד מילדות לא קלה אבל זה המסר שעוזר לו לצלוח מכשולים קלים כהשכמת בוקר כמו גם אחרים, קשים יותר.

Photo Feb 09, 22 54 02

אני מקווה שאתם לא שואלים את עצמכם מה סקוט ג'ורק עשה בסוף? רק כדי ליישר קו, הוא כמובן קם, עלה וירד את Mount Si במדינת וושינגטון 3 פעמים באותו יום. אחר כך הוא הלך וניצח את ה-Western Satates. ואז עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם ועוד פעם…..התבלבלתי, אבל מי סופר? הרבה פעמים וגם עוד כמה אולטרה מרתונים מפרכים ביותר. רץ ענק.

ואם כבר סירנות שרות כאן בפוסט אז קחו קצת מהדבר האמיתי, של הגדולים מכולם. שיבואו כבר לארץ.

תגובות
  1. רפאל כהן הגיב:

    מאד אהבתי את הפוסט כתוב יפה מאד
    ללא ספק הסברת את התהליך בצורה מאד טובה ברורה ומדויקת.
    אנטוני רובינס מסביר זאת באחד הסרטוני אימון אישי שהוא מעביר
    הוא בדיוק מציין את מה שתיארת ומוסיף שאנו פועלים מ 2 כוחות עיקריים שמחה וכאב
    עוד הוא מוסיף שיש מצבים שבהם זה כאב וכאב גדול יותר שזה גם מניע חזק.
    לדוגמא בהקשר השקמה המוקדמת
    ההקשר שאני עשיתי הוא שאם אפספס אז יכאב לי יותר מאשר הכאב שלוותר על שעות השינה הנוספות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s